בנם של אימלדה ואנריקו. נולד ביום כ"ד בחשוון תשס"א (22.11.2000) בתל אביב.

נשוי לדניאלה.

סדריק נולד להורים פיליפינים שהגיעו לארץ כעובדים זרים. כשהיה בן שנה וחמישה חודשים הסתיימה ויזת העבודה של אביו והוא נאלץ לעזוב את הארץ. סדריק גדל עם אימו בתל אביב ושמר עם אביו על קשר מרחוק.

מכיתה א' ועד כיתה י"ב למד בבית הספר "רוגוזין" בעיר. לאחר שעות הלימודים, היה חניך בשבט "איתן" של תנועת הנוער "הצופים".

ילד שקט, עדין, טוב לב ומנומס מאוד, בעל חיוך כובש ומעוטר בשתי גומות חן גדולות.

המחנך שלו סיפר: "היחסים בינינו היו כמו בין מפקד לקשר שלו. ידעתי שאם יש מישהו שאני יכול להטיל עליו משימה והוא יבצע – זה הוא. אם צריך מתנדב למשהו, לארגן משהו, תמיד זה הוא. ותמיד באהבה. אחד מבני העשרה הבודדים שהיית שואל אותו מה שלומו והוא עונה ומתעניין בחזרה בשלומך".

מגיל צעיר סדריק היה עצמאי מאוד, דאג ועזר לאימו, טיפל בחשבונות וסייע לה כשהתקשתה בעברית. כשהיה נער, התחיל לעבוד כדי שיוכל לממן את תחביביו ובילוייו בלי שיבקש כסף מאימו. קרוביו מספרים כי באותה התקופה התחיל "לעשות שטויות", כדבריהם, אך כשראה עד כמה זה הדאיג את אימו, החליט לקחת את עצמו בידיים ולעשות הכול כדי לגרום לה להיות גאה בו.

סדריק חזר ללימודים והחליט לשרת בצה"ל, למרות שלא היה חייב להתגייס. מבחינתו, הוא היה ישראלי לכל דבר, ראה במדינת ישראל את ביתו היחיד וביקש לתרום לה ככל יכולתו, על ידי שירות צבאי מלא בתפקיד קרבי. לשם כך נדרש לקבל את אישורה של אימו, שבתחילה סירבה. סדריק התעקש ואמר: "אימא, אני מתחנן בפנייך, זה החלום שלי. אני רוצה להיות לוחם". כשהבינה עד כמה זה חשוב לו, הסכימה לתמוך בו וחתמה על האישור.

ב-2018 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "שקד" של חטיבת "גבעתי". מימיו הראשונים בשירות הראה נחישות, מסירות ונכונות לעבוד קשה, והיה מלא במוטיבציה ובתחושת משמעות.

לאחר ההכשרה, יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) ולקורס סמלים ואחריהם שימש כמפקד בפלוגה המבצעית של החטיבה. בהמשך, יצא גם לקורס סמלים בכירים.

במהלך שירותו, סדריק הפגין לא פעם אומץ ושיקול דעת. באחת הפעמים, כששירת בעיר חברון, זיהה מחבל פלסטיני אוחז בסכין ומתקרב אליו במהירות. סדריק הספיק להבחין גם באזרחים שהיו מאחורי המחבל, בהם גם ילדים, וכדי להימנע מפגיעה בהם, ירה כדור מדויק בברכו של המחבל ונטרל אותו.

ב-2021, חודשיים לפני שחרורו, נבחר כמצטיין אלוף פיקוד הדרום. בראיון שערך עבור אתר צה"ל לאחר קבלת האות, אמר: "הרבה חיילים אומרים 'קשה לי, אי אפשר'. אני תמיד אומר: 'אפשר, בטח שאפשר, תמיד אפשר'. אני נותן דוגמאות ממה שאני חווה וחוויתי. כשהייתי צעיר חיפשתי דרך קלה ומאוד מהר מצאתי את עצמי בבור עמוק.

"אני אומר לחיילים שלי את מה שהייתי אומר לעצמי הצעיר אם הייתי יכול – לא להיות פזיז, לא ללכת על מה שקל. אין קיצורי דרך. זה מה שאני רוצה שהם ידעו, יחד עם ההבנה שתמיד יש תשובה למה שאנחנו רוצים לעשות, גם אם זה מסובך".

סדריק היה חבר אמת, בעל לב זהב, שמדי חודש הקצה חלק משכרו הצבאי לחברים במצוקה. את אימו העריך, כיבד ואהב בכל ליבו, והוקיר את כל מה שעשתה למענו. באחד הימים אמר לה שאת הבית הראשון שיקנה ירשום על שמה, כדי שיהיה לה נכס אם חלילה יקרה לו משהו.

אחרי השחרור נשא לאישה את דניאלה, אהובת נעוריו ובת זוגו מגיל חמש-עשרה. הוא עבד בחברת אבטחה ובין היתר שימש כמאבטח בביתו של ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט.

חלומו היה ללמוד את תחום הנדל"ן ולעסוק בו, וגם עולם הקריפטו (מטבעות דיגיטליים) עניין אותו. בנוסף, תכנן להקים עם דניאלה משפחה גדולה ומרובת ילדים, וחלם להיות אבא צעיר.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

סדריק היה בביתו כשפרצה המתקפה, והתייצב מיד למילואים באמרו: "אני לא יכול לחיות עם זה שלא עזרתי להציל אנשים". הוא שירת כלוחם בגדוד 8208 של חטיבה 261, ולחם במשך שבועות ארוכים בשטח רצועת עזה, במסירות, במקצועיות ובגבורה.

כשדניאלה, אשתו, ביקשה שיצא כבר הביתה לחופשה קצרה, אמר לה שיש לו חיילים שהם אבות לילדים, והם צריכים לצאת לפניו.

ביום שני, 22.1.2024, לקח חלק במשימה מבצעית בגזרת כיסופים שבדרום הרצועה. במהלך המשימה סדריק נהרג, ואיתו נהרגו במקום עשרים לוחמים נוספים.

רב-סמל סדריק גרין נפל בקרב ביום י"ב בשבט תשפ"ד (22.1.2024). בן עשרים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו אישה, הורים ואחים.

דניאלה, אשתו, ספדה לו: "גדלנו יחד, התבגרנו יחד, עשינו הכול יחד. היו לו המון תוכניות, התחיל ללמוד את תחום ההשקעות, אמר שהוא יעשה כסף בגיל צעיר כדי שאימא שלו לא תצטרך יותר לעבוד וגם אני. הוא כל הזמן אמר לי: 'מאמי, אני אדאג לכל מה שאת צריכה, את רק תהני מהחיים, הכול עליי'. הוא היה הביטחון שלי, המרץ שלי, דחף את שנינו לעשות, להתקדם בחיים.

"היה כזה בן אדם מפנק, שתיים בלילה אני אומרת לו: 'מאמי אני רעבה', והוא היה מעמיד סירים על האש... איזה גבר הוא היה, תמיד חשב ודאג לאחרים. הוא אמר לי: 'תדעי שאם יקרה לי משהו זה מה שרציתי, להילחם למען המדינה הזאת'... בבקשה תזכרו את השם שלו, תזכרו אותו לתמיד. הוא היה גבר שבגברים, כל כך אהב את החיילים שלו, העריץ אותם, והם העריצו אותו".

סדריק מונצח באתר "הגבורה", המאגד את סיפוריהם של חיילי צה"ל מקבלי האותות, העיטורים והציונים לשבח.

הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של תנועת הנוער "הצופים".

ד"ר גש עמית, שהיה המורה של סדריק, הנציח את סיפורו בספר שכתב: "סדריק", בהוצאת "אלטנוילנד".

עמוד לזכר סדריק נפתח באתר memoriz.plus.